פיתוח אוטונומיה בגיל ההתבגרות
אילת שחר דייטש
על ההורים לפתח רגישות לצרכים המשתנים של הנער המתבגר ולגלות גמישות בדרישות והציפיות שלנו ממנו. חשוב מאוד לאפשר למתבגר מרחק פיזי ונפשי כדי שיוכל להבנות את חייו החברתיים.
מתבגרים
" השנה עושים את החג אצל דודה לאה"
"לא רוצה. זו נסיעה ארוכה וקבעתי עם חברים בערב אחרי הארוחה. אני לא נוסע אתכם."
"זה כבר הוחלט ויותר מדי אנשים כרוכים בהחלטה הזו. וממתי קובעים עם חברים בערב ראש השנה?!"
"מה הבעיה?? זה לא שהארוחה נמשכת עד הבוקר וזה חופש"
"ראש השנה חל פעם בשנה. זה חג משפחתי וכל המשפחה תהיה שם, גם בני הדודים שלך. יש לך מספיק ימים בחג להפגש עם חברים".
"אתם לא תכריחו אותי. תזמינו את כולם לפה. אני בטוח שכולם ישמחו לא לעמוד בפקקים. אני לא בא!" טריקת דלת.
מצבים כגון זה המתואר כאן מתרחשים בבתים רבים של מתבגרים ולא רק סביב החגים ואירועים מיוחדים. הורים רבים מוצאים עצמם חסרי אונים, מבולבלים, לא מבינים כיצד הדברים יצאו משליטתם והגיעו לכדי מריבות שכאלו. לפעמים שואלים עצמם איך זה קרה? האם זו אשמתי? אשמת בעלי? אשתי? הסבתא? האם כל כך טעינו כל השנים בחינוך הילד שלזה הגענו?
אז לכל ההורים המודאגים והחוששים, חשוב לומר שלא טעיתם. ויכוח מעין זה דווקא מסמל את הדרך הנכונה, והמכאיבה לעתים לנו ההורים, בפיתוח הזהות העצמית והעצמאות אצל המתבגר. המשימה העיקרית של המתבגר בשנות ההתבגרות שלו היא לפתח את זהותו העצמית והזירה המרכזית בה הוא מתנסה בפיתוח מיומנויות אלו היא המשפחה, וליתר דיוק, מול ההורים. בדיקת גבולות, הניסיון לשנות את החלטתכם ולהשפיע, לגרום לדברים לקרות כמו שהוא היה רוצה שיקרו- אלו הדרכים של מתבגרים לבדוק את השפעתם הגדלה על העולם.
אוטונומיה, היכולת לקבל החלטה, להיות ישות עצמאית ובלתי תלויה בפני עצמה, היא אתגר הליבה של גיל ההתבגרות. יחד עם הניסיון להשיג אוטונומיה – גיבוש הזהות העצמית המתרחש אף הוא בגיל זה, מושפע רבות מקבוצת השווים- החברים המתבגרים האחרים. מסיבה זו יעדיף המתבגר את חבריו וינסה לשמור מרחק מחברת הוריו.
עלינו לעודד רצון זה, כמובן בגבולות מסויימים ולאפשר לו את המרחב וההתנסות בחוויות האוטונומיות הראשונות שלו.
זה לא פשוט עבורנו, ההורים, לאפשר את המרחק הפיזי והרגשי שילדנו המתבגר זקוק לו, במיוחד כאשר אנחנו יודעים כי הוא נמצא בתקופת מעבר מבלבלת ולעתים אף משברית ומסכנת. לכל הורה לילד/ה בגיל ההתבגרות יכולה להוות תקופה זו "אימון" בהורות גמישה ומשתנה מחד, ומאידך מעוררת חרדות רבות ודאגות לשלומו הפיזי והנפשי של ילדם. כהורים, אנחנו פעמים רבות נקלעים לויכוחים ולמאבקי כוח שמקורם בדאגה לילד, בתחושת אובדן השליטה שלנו כהורים, ובקושי ל"שחרר", אל מול הצורך של הילד המתבגר שלנו להתנסות, להתווכח, להתעקש על רעיון, מה שנראה לנו כהתחצפות וזלזול, מעורר בנו תחושת עלבון, ומערער את כל מה שהיה לנו ברור כהורים לגבי חינוכו.
אכן התמונה מורכבת: חשוב ביותר שנעביר למתבגר שלנו מסר ברור כי איננו מתכוונים לוותר עליו. הוא חלק מאוד משמעותי מהמשפחה, אנחנו רוצים בחברתו, ויש מצבים בהם לא משנה כמה יבעט וימרוד, אנחנו נשאר איתנים במסר הזה. לכן לא נתייאש ונמשיך לשכנע, להסביר, נשים את עלבונותינו בצד מתוך הבנה כי אינם רלוונטיים כאן וזה חלק מהלך המחשבה של הגיל. אין אדם, אפילו אם הוא בגיל ההתבגרות, שאינו רוצה לדעת שהוא חשוב ושלא מוותרים עליו. יהיו מקרים בהם תאלצו לוותר בסופו של דבר כי לא תצליחו לשכנע. ויהיו מקרים בהם תצטרכו לעשות משא ומתן מתוך כבוד לאוטונומיה וצרכיו של בננו או בתנו המתבגרים. אבל אולי אם תעשו זאת בשיחה רגועה, בה לכל צד יש את המקום ואת הכבוד להציג את דבריו, תצליחו לשכנע ללא איומים ומבלי להכריח. לפעמים הם "יסכימו" אבל בתחושה קשה ובפרצוף כועס. זה בטוח לא נעים להורים, אבל תנו לזה מקום.
עלינו כהורים, לגבש את סגנון ההורות שלנו, למצוא איזון בסגנון התקשורת שלנו עם המתבגר בין נוקשות לוותרנות. אנחנו עדיין מחנכים, עדיין ההורים שלהם ואחראים לסייע להם למצוא את הדרך הנכונה. היכולת שלנו לשמור על תקשורת כזו שתאפשר דיאלוג, היא קריטית להתמודדות עם עימותים אלו. לכן יש למצוא זמנים של רגיעה לנהל את הדיון ולא כאשר כולם "בוערים" וכועסים ולא קשובים לצד השני. היכולת של ההורים לשמור על רגיעה היא חשובה ביותר.
עלינו למצוא פרשנות אחרת להתנהגות של המתבגר או המתבגרת שלנו: להזכיר לעצמנו כי הווכחנות, ההתנגדות לא מכוונים אישית נגדינו כי אם הכלים שלהם בשלב זה להגדיר עצמם כישות נפרדת מאתנו, להתבגר, והם זקוקים מאוד למשענת הרגשית שלנו, ולגבולות.
על ההורים לפתח רגישות לצרכים המשתנים של הנער המתבגר ולגלות גמישות בדרישות והציפיות שלנו ממנו. חשוב מאוד לאפשר למתבגר מרחק פיזי ונפשי כדי שיוכל להבנות את חייו החברתיים.
חשוב ביותר שבתוך הניסיון לשמור על ערוצי תקשורת פתוחים, הורים לא יוותרו על עקרונות חינוך חשובים (ורצוי לברר מהם עקרונות אלו) כגון חוקי הבית, כבוד, מסורת משפחתית. אך גם על אלו חשוב לעמוד מתוך כבוד רב למתבגרים, מתוך מתן אוטונומיה והערכה.
אנשי מקצוע רלוונטים לתחום
פסיכולוגית מומחית לילדים מתבגרים ומבוגרים
התמחות: חרדה, דיכאון, דימוי עצמי, משברים, אובדן, OCD, טראומה, וויסות רגשי, קשב וריכוז, הדרכת הורים, טיפול פ
אזור בארץ: אזור השרון, עמק חפר, רמת גן
שפה: עברית
אני פסיכולוגית בכירה, עם ניסיון של למעלה מ-20 שנות טיפול במבוגרים, מתבגרים וילדים ובהדרכת הורים. מדריכת פסיכולוגים. משלבת טיפול פס
פסיכולוג קליני מומחה
התמחות: חרדה, התמודדות עם משברי חיים, משברים משפחתיים וזוגיים, דיכאון ושינויי מצב-רוח, פוסט טראומה, הפרעות נ
אזור בארץ: שרון,רעננה
שפה: עברית, אנגלית
פסיכולוג קליני מומחה, מנוסה בטיפול במבוגרים ונוער. הכשרה בפסיכותרפיה דינמית, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי CBT, טיפול קצר מועד וטיפול ב
קרימינולוגית קלינית
התמחות: דיכאון, חרדה, התמודדות עם מחלה נפשית, משברי חיים, קשיים ביחסים בין אישיים, בעיות במיניות, טראומה, הת
אזור בארץ: קרית טבעון, עמק יזרעאל, יוקנעם, אזור הקריות, אזור הצפון ומטפלת אונליין.
שפה: עברית,אנגלית
מומחית בטיפול במבוגרים ומתבגרים המתמודדים עם משברים וקשיים רגשיים, חרדה, דיכאון, קשיים בתחום המיני, הבין אישי, טראומה והתמכרויות.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
תופעת הליצנים המחופשים – תופעות הלואי של הרשתות החברתיות. צוות אתר על הספה
בשבוע האחרון אנחנו שומעים יותר ויותר על התפשטות התופעה מעיר לעיר – פה נראה נער מחופש לליצן, שם מדווח נער אחר על דקירה ע"י נער עם מסיכת ליצן... אין ספק שזה מטריד ועלול לעורר פחד וחרדה אצל הילדים ובצדק.
חרדה חברתית- כיצד להתמודד צוות אתר על הספה
יש סיטואציות חברתיות שמלחיצות כמעט כל אחד. רבים מאיתנו זוכרים איך התרגשנו ביום הראשון בעבודה חדשה או באוניברסיטה. אף אחד לא הכיר אותנו והיה חשש שכל דבר שנאמר או נעשה יותיר רושם ראשוני שיכול להיות לטובתנו או לרעתנו.
הילד רואה פורנו? מה עושים? צוות על הספה
אתם בוחנים את היסטוריית הגלישה של הילדון המתוק שלכם, עוד לא בן 12, מגלים שם כתובות של אתרי פורנו ומבינים שהוא צפה בהם, לבדו או עם חברים. מה עושים את המידע הזה? אילו סיכונים טמונים בצפייה בפורנו בגיל צעיר ואיך כדאי לכם לפעול?
אנורקסיה – מה זה? למה זה קורה? צוות על הספה
המילה אנורקסיה מקורה ביוונית עתיקה ופירושה חוסר תיאבון. למעשה, ברוב המקרים קיימת תחושת רעב אך הלוקים בהפרעה מתעלמים ממנה או נוקטים באמצעים כגון הקאות יזומות ונטילת תרופות משלשלות כדי להיפטר מתכולת הקיבה בטרם תעוכל. המונח Nervosa מעיד על כך ששורשי ההפרעה הם פסיכולוגיים נפשיים ולא פיזיולוגיים.